מהי הגדרת מומחה זר?
המעמד "מומחה זר" נקבע על ידי ועדת בוכריס - ועדה מקצועית שהוקמה בשנת 2001 על ידי שר העבודה והרווחה, שלמה בנזרי.
להלן המלצות הוועדה שפורסמו בשנת 2001 ובהן נקבעו הקטריוניים להגדרת מומחה זר:
1. שכר השווה לפחות לכפל השכר הממוצע במשק.
2. בעל איכויות ומיומנויות מיוחדות, והובא על-מנת להעביר את הידע שברשותו לעובד ישראלי שיחליפו בבוא העת.
3. יוצר מקומות עבודה חדשים במשק הישראלי ביחס של 1:10 לפחות.
4. מעביר לישראל ידע וניסיון שאינם קיימים בשוק המקומי.
5. נהנה מרמות השכלה והתמקצעות גבוהות מאוד.
6. עוסק בתפקידי ניהול ופיתוח.
משרד העבודה והרווחה יישם את המלצות הוועדה ואלה הקטריוניים להכרה במומחיות של מומחה זר.
הגדרה נוספת לעובד זר מומחה נמצאת בתקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), התשס"ז – 2007.
"עובד זר מומחה" כמי שמועסק באחד מהתפקידים הבאים:
(1) מרצה או חוקר במוסד להשכלה גבוהה;
(2) רופא או אחות המועסקים בבית חולים במסגרת השתלמות לימודית, או רופא מומחה המועסק בבית חולים, והכול בהמלצת משרד הבריאות;
(3) מנהל, נציג בכיר או עובד בכיר במשרה הדורשת מידה רבה של אמון אישי בתאגיד זר או בין - לאומי, בהמלצת מנהל מינהל סחר חוץ במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן - המשרד);
(4) צלם או כתב שנשלח על ידי גורם תקשורת מחוץ לישראל למילוי תפקיד בעבור אותו גורם בתוך ישראל, בהמלצת לשכת העיתונות
הממשלתית;
(5) יהלומן, בהמלצת המפקח על היהלומים במשרד;
(6) בן זוג, ילד או בן משפחה נתמך של איש סגל דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ, בהתאם למחויבות בין–לאומית של מדינת ישראל,
בהמלצת נציג משרד החוץ;
(7) אמן או ספורטאי הנכנס לישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים לביצוע משימה זמנית;
(8) סגל בכיר של חברת תעופה זרה או חברת ספנות זרה על פי מחויבות בין-לאומית של מדינת ישראל.
מהם כללי המיסוי החלים על מומחה זר?
בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ), התשל"ט-1979 מוגדר "מומחה חוץ", שהוא עובד זר שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא שוהה בישראל או באזור כדין;
(2) הוא הוזמן מחוץ לישראל בידי תושב ישראל שאינו קבלן כוח אדם או מתווך כוח אדם, כדי לתת שירות לאותו תושב ישראל בתחום שבו יש לתושב החוץ מומחיות ייחודית;
(3) בכל תקופת שהייתו בישראל או באזור הוא הועסק או נתן שירות בתחום מומחיותו הייחודית;
(4) בעד שירותו כאמור שולמה לו הכנסה בסכום העולה על 11,800 ₪ (נכון לשנת 2009 ), כשהוא מוכפל במספר חודשי שהייתו בישראל,
שנוכה ממנה במקור מס כדין.
מומחה חוץ זכאי לנכות מהכנסתו הוצאות לינה, הוצאות שכ"ד והוצאות בגין ארוחות בגבוה של 290 ₪ ליום. (נכון לשנת 2009 ) בשל תקופת שהותו בישראל אך לא יותר מ-12. יש להדגיש כי מומחה חוץ אינו זכאי לנקודות זיכוי שלהן זכאי עובד זר. בתום 12 החודשים בטלות ההטבות למומחה והמומחה חוץ זכאי לקבל נקודות זיכוי בהתאם לכללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז – 2007 .
בנוסף עפ"י תקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), התשס"ז – 2007 המעסיק פטור מתשלום אגרה שנתית לפי סעיף 1י לחוק עובדים זרים.
בבג"ץ 4871/04 סולן הפקות בע"מ נ' מדינת ישראל שפורסם ביום 1.8.07 ,נידונה שאלת הפטור מתשלום אגרה.
עובדות המקרה:
חברת סולן בע"מ (להלן "החברה") הזמינה 15 חברי קרקס מונגולי ל-150 הופעות בישראל לתקופה של תשעה חודשים. מסיבה זו נתבקשה החברה לשלם אגרה על העסקת עובדים זרים בהתאם לחוק עובדים זרים. לטענת החברה חברי הקרקס אינם עונים להגדרת עובד זר ועל כן היא פטורה מתשלום האגרה.
פסק הדין
בפס"ד נפסק כי החברה חייבת בתשלום אגרה וזאת מהסיבות הבאות:
1. סעיף 1 לחוק עובדים זרים מגדיר עובד זר כמי שהוא "עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה". עובדי הקרקס ממונגוליה נכנסים להגדרת
עובד זר.